פרק שמיני: 'גדוּלה שמקברת בעליה' - בין משבר אישי למשבר תנועתי

'גדולה שמקברת בעליה' של החיים הוא הקשר בין הורים לילדיהם ושומה על הקומונה לטפח את הקשר הזה במלוא מובנו למען ילדיה והוריהם . כאמור, עמידתו מאחורי אוה לא חיזקה את מעמדו בעין­חרוד, וכשהופיעה בפעם הראשונה המחשבה שיהיה עליו לעזוב את עין­חרוד, את העמק, אולי את הארץ, ידע שזה כמו לעזוב כל תקווה בחיים . 1 טבנקין, שהשכיל להדביק רבים בלהט אמונתו, היה אותם ימים סדוק ופצוע, נתון לקשה שבהרהורי כפירה . הוא לא התעלם מיצרי­אנוש, ממשיכה אל היצר הרע . היה חוזר בפני חבריו ותלמידיו, שוב ושוב, על אגדה שקרא אצל ברדיצ'בסקי על מלך שהירבה לתהות על דיוקנו של משה ) שצייר עבורו צייר­החצר ( , משה בתור איש רע מעללים; כאשר שאל המלך את משה לפשרו של דבר, הוא נענה : "יצר לבי רע היה מנעורי, ואני אך נלחמתי עם נטיותי אלה, כבשתי את יצרי ואתאמץ להפוך בי כל מידה מגונה למידה טובה" . 2 לא בכדי אהב אגדה זאת, שביטאה את 'מלחמות דוסטוייבסקי שלו', בהן התנסה חדשות לבקרים . וימים אלה אפשר שהיו ימי המאבק המכריע על דמותה של עין­חרוד : האם תהיה ישוב שיתופי גדול ומתפתח, או מחנה בלבד, מקום מעבר שהארעי רב בו על הקבוע ? כאמור, היה מיעוט בגדו...  אל הספר