הזיקה למקרא

288 מחקרים בל"ח ( ג ) [ יט, 47— 77 ] 74 . גם בסוגית הכתיב - ם / -ן אפשר היה לראות שהזיקה למקרא ניכרת בהברה האחרונה של כינוי הנסתרים, כגון להם, ובאות האחרונה של צורת הנוכחים בצורות 109 וכן הפועל, כגון התרתם . באלה יש העדפה של ה-ם על פני ה-ן כמקובל במקרא . ראינו בכתיב של היו"ד העיצורית . אף כאן הזיקה לכתיב המקראי מכרעת . להוציא את המילה חייב ואת הצורות יקיימו, קיים, שנתגייר מלשון חכמים, שנכתבה בהן יו"ד כפולה, הכתיב ביו"ד אחת הוא השגור . ואין להכביר מילים על הכתיב של 110 י 74 הווי"ו העיצורית . 75 . ויש זיקה למקרא גם באוצר המילים . כך אפשר להסביר מדוע כנגד הערייה ( ק עדויות א יב ) , הנוהגת בל"ח, עומדת בכתבי היד של הקראים הצורה הערוה / ערוה 112 האופיינית 111 ובכתב היד מספריית קייב במובאה ו ) , ( בטקסט שההדירה תירוש-בקר 113 וכך אפשר להסביר את הופעת הפועל המקראי נקבצו / נתקבצו, ללשון המקרא . כמתברר בהמשך דברינו, ולא נתכנסו של לשון חכמים . י 75 76 . בטקסט של "הברייתא" המובא במאגרים אנחנו קוראים "באותה שעה נקבצו כל חכמי ישראל", ובכתב היד של חיבור ב מספריית קייב כתוב "באותה שעה נתקבצו חכמי ישראל...  אל הספר