[ יז, 11— 13 ] אֹהֶל ואָהֵל 243 ז ב ) . נעיר כי גם ב פא צורת הנסמך בצירוף "אהל המת" נכתבת בכל הופעותיה 43 המת ( כלים ט ב ) , בלא וי"ו אחרי האל"ף ( אהל ) . זו נמצאה מנוקדת פעמיים : בְאֹהֵל 44 ( שם ו ) . י 11לְאֹהֵל המת 45 בקטעים 12 . הממצאים בכ"י א . מספר הדוגמות בכתב יד זה מצומצם ביותר . ששרדו ממנו מצויות תשע הופעות בלבד . בכולן מדובר במילה המציינת 'האהלה על טומאת מת', וכולן כתובות כתיב חסר וי"ו, אהל . בארבע מהן אהל עומדת לעצמה, ובחמש מדובר בצירוף "אהל המת" . כידוע, א מנקד רק מקצת מן המילים שבמשנה, ויש שהוא מנקד את התיבות ניקוד חלקי בלבד . בנידון שלנו ניקודו של א מוסר פעמיים את הצורה אָהֵל, בְאָהֵל ( נידה ז ד ; י ה [ ו ] הופעה א ) , אבל מצאנו אצלו גם "מטמא בָאֹהֶל" ( זבים ד ו ) . הופעה נוספת נותרה בלא ניקוד : באהל ( נידה י ה [ ו ] הופעה ב ) . הצירוף "אהל המת", המתועד ב א חמש פעמים ונכתב כאמור כתיב חסר, השם הנסמך שלו מנוקד פעמיים אֹהֶל : בְאֹהֵל המת ( נגעים יג יב הופעה א, אבל הופעות ב—ד במשנה זו לא נוקדו ) , לְאֹהל המת ( מקוואות י ח ) . י 12 13 . הממצאים בכ"י פס . כל הצורות כתובות בו כת...
אל הספר