הערות מבוא

102 מחקרים בל"ח ( ג ) [ ט, 3 ] 2 אמנם תיאור הדקדוק המבוסס על שני העדים ק ו פר הוא תיאור שספקותיו רבים . מועטים, משום שמדובר בשני כתבי יד מנוקדים ומסירותיהם הוכחו כמהימנות . עם זאת לעתים גם הנתונים שבשני כתבי היד אינם מחוורים כל צרכם, ויש קושי בקביעת טיבו של הנתון . קשיים גדולים יותר עולים מהנתונים בעדים לא מנוקדים, כגון לו , רמב"ם ופיה"ג . באלה היעדר הניקוד מגדיל את הספקות לגבי קביעת צורתם של פעלים ושל שמות רבים . למשל, שם העצם העולה לראשונה בלשון חכמים והנכתב מגג ( = גומא, פרה ג ט ) , אין אפשרות לקבוע מה היה ניקודו בכתבי יד אלו ; שכן הכתיב מגג עשוי לאחת עשרה צורות לפחות, היינו לאחד עשר משקלים שונים . בכללם מצויים המשקלים הלא דגושים פְּעָל ( מְגָג ) , פֶּעֶל ( מֶגֶג ) , פֵּעֶל ( מֵגֶג ) , פֵּעָל ( מֵגָג ) , פָּעֵל ( מָגֵג ) , פָּעָל ( מָגָג ) , והמשקלים הדגושים פִּעֵّ ל ( מִגֵּג ) , פִּעָّ ל ( מִגָּג ) , פַּעֵّ ל ( מַגֵּג ) , פַּעָّ ל ( מַגָּג ) , 3 פֻּעָّ ל ( מֻגָּג ) . אף אם נוציא מכאן שלושה משקלים בעלי תפוצה מצומצמת — פֵּעָל 5 ( מַגֵּג ) — או את המשקל הייחודי מצד המשמעות המובעת 4 ( ...  אל הספר
מוסד ביאליק