עֲבָדָָה

[ ח, 42— 26 ] על כללים ופרטים בתצורת השם 93 של ספרות חז"ל בכתיבן של שתי התנועות — חיריק בהברה סגורה במכפל, ובמיוחד 37 ואילו הייתה הקריאה עֲבֵדָה, הייתה התיבה נכתבת ביו"ד : השורוק בהברה השנייה . 38 י 42עבידה . 25 . כאמור, נקדן ק גרס עֲבָדָה במשקל פְּעָלָה . אחד משימושיו של משקל זה הוא שם פעולה של בניין קל, כפי שכבר הראה יחזקאל קוטשר, אבל השם עֲבָדָה אינו 39 עם זאת את הפועל כלול ברשימה המפורטת של השמות במשקל הזה שהוא הביא . במשפט זה גופו ניקד נקדן ק בבניין פִּעֵّ ל : שֶׁעִבְּדָן . ואיננו יודעים אם הסופר שכתב את הפועל בכתיב חסר ( שעבדן ולא שעיבדן ) כיוון גם הוא לצורה בבניין פִּעֵّ ל, שֶׁעִבְּדָן, או שמא קרא צורה בבניין קל, עֲבָדָן . י 25 26 . ההנחה שסופר ק קרא עֲבָדָן אינה נטולת יסוד, שהרי בהופעות אחרות במשנה הפועל המציין עיבוד עורות בא על פי רוב בבניין קל ובבניין הסביל שלו, נפעל . הנה הדגמה מפורטת של הנתונים ב ק : "ולא [ ל ] עורות שאינן עֲבוּדִין" ( בכורות ד ז ) , נִגְזַז וְנֶעְבָּד ( שם ו יב [ יג ] ) , לִיגָּזֵז וְלֵעָבֵד ( חולין י ב [ ב—ג ] 2 x ; בכורות ב ב ; ב ג ) , לְהִיגָּזֵז וְלֵעָ...  אל הספר