סיכום וחתימה

[ ב, 32— 26 ] על זיקת לשון המשנה למקרא 25 שקופה היטב בכל אחת מהפסוקיות שהשם הזה מזדמן בהן, הן באמירה על דרך החיוב ( "הֵסִיר [ וְהֵסִיר ] את המוראה ואת הנוצה" ) הן באמירה על דרך השלילה ( "לא הֵסִיר את המוראה ולא את הנוצה" ) . י 23 24 . גם השם כִּשְׂבָה לא בא במשנה אלא בדיני הקרבנות במקדש בזיקה לפסוק מהמקרא המדבר בענייני הקרבנות . ולא שינתה המשנה את צורתו המיוחדת ( כִּבְשָׂה בשיכול 48 הפסוק "והביא את אשמו על חטאתו [ . . . ] כשבה או שעירת עזים אותיות > ) כִּשְׂבָה . לחטאת" ( ויקרא ה 6 ) , המהדהד במשנה שבה מופיע השם הזה, השאיר את רישומו גם בהופעה הקבועה של השם שְׂעִירָה בכל מקום שהופיע השם כִּשְׂבָה . 25 . השם עֲנָיָה ( עֲנִיָּה ) , המציין את פעולתו של מי שֶׁעוֹנֶה וְאוֹמֵר, בא במסכת סוטה כדי לציין את פעולתם של הקורא מקרא ביכורים, הָעוֹנֶה וְאוֹמֵר, ושל החולצת ליבמהּ, הָעוֹנָה וְאוֹמֶרֶת, כמו הלויים הָעוֹנִים וְאוֹמְרִים לאיש ישראל את פסוקי "ארור" ( דברים כז 51— 26 ) . מחוץ להקשרים האלה, הנסמכים על פסוקים בתורה, אין לשם הפעולה עֲנָיָה ( עֲנִיָּה ) קיום . הווה אומר : מדובר בשימוש ספרותי שהת...  אל הספר