בין קודש לחול: זביחה במקדש ושחיטת חולין

20 מחקרים בל"ח ( ג ) [ ב, 8— 11 ] 14 נשר מפורש אין 13 השם מתועד בספרות חז"ל גם מחוץ למשנה, כגון "מהלקיבה' . 15 ניקלף ודורס ואוכל טמא" ( ספרי דברים לו זפק ואין לו אצבע יתירה ואין קורקבנו 16 ובתלמוד הבבלי מצאנו : "אמר רבה ואיתימא רבי יהושע בן לוי : ראה, פסקה קג ) . 17 י 8גגו של זפק נידון כוושט" ( חולין נו ע"ב ) . 9 . במקום אחר בתלמוד הבבלי באה ברייתא שממנה אנו למדים, שהשם זפק הוא 18 [ ויקרא המכונה במקרא מֻרְאָה . וזה לשונה : "תנו רבנן : 'והסיר את המוראה בנוצתה' א 16 ] — זו זפק . יכול יקדיר בסכין ויטלנו ? תלמוד לומר : 'בנוצתה' — נוטל את הנוצה 19 עמה" ( זבחים סה ע"א ) . מהקטע ברור, כי השם זפק מבאר את השם מוראה . 20 10 . כדבר הזה עולה מלשון תרגום אונקלוס : מֻרְאָתוֹתורגמה אצלו במילה זְפָקֵיהּ . במיוחס ליונתן ( דברים יד 11 ) מהדהדים דברי המשנה בחולין ג ו : "כל ציפר דכי דאית ליה זפק וקורקבניה קליף ואית ליה ציבעא יתירא ולא דריס תיכלון" ; והיפוכם של הדברים בא בתרגום הפסוק המקביל, ובו מהדהדים דברי הספרי שהובאו לעיל : "וית איליין מיניא תשקצון מן עופא דלית להון ציבעא יתירא ודלית ליה זפקתא ודקורקבנ...  אל הספר
מוסד ביאליק