הרבדים בטקסט העיצורי

4 מחקרים בל"ח ( ג ) [ א, 2 — 5 ] 3 אוֹיֵב ( 6 , 9 ) , מַיִם, נֹזְלִים ( 8 ) , יָם ( 8 , 10 ) , הם אינם מיודעים : תְּהֹמֹת ( פסוקים 5 , 8 ) , 4 י 2 אָרֶץ ( 12 ) . 3 . יש לשים לב להקשר שבו נקרו כמה שמות בשירה הזאת . מצאנו בְּלֶב יָם ( 8 ) , כִּסָּמוֹ יָם ( 10 ) בלא ה' הידיעה לעומת בַיָּם ( 1 , 4 ) ; כְּמוֹ אָבֶן ( 5 ) לעומת כָּאָבֶן ( 16 ) . כלומר במקום שאין ה' הידיעה לפני השם נותר השם בלעדיה במסורת הניקוד, ובמקום שבאו לפני השם המיליות ב' או כ' הדמיון הוא מופיע כשם מיודע במסורת הניקוד 5 מסורת זו תואמת את כללי הניקוד של העברית בתקופת המאוחרת לטקסט הכתוב . הבית הראשון, אף על פי שמסורת הכתיב לא גרסה ככל הנראה צורה מיודעת . ויש לזה דוגמה מעניינת נוספת : בשירת הים "נִצְּבוּכְמוֹנֵד נֹזְלִים" ( 8 ) , לעומת זאת בניסוח של ההיגד שמהדהד בו הפסוק הנ"ל בתקופה מאוחרת בהרבה לשירת הים אנו קוראים : "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם" ( תהלים לג 7 ) . השם כנד נוקד כמיודע — כַּנֵּד — 6 לעומת כְמוֹ נֵד בשירת הים . 4 . ויש בה בשירה הקדומה מילים וצירופים שאין להם זכר בספרי הבית הראשון . למשל הצירוף המטפורי שבו מתכנה...  אל הספר