652׀חכמי ספרד בעין הסערה כמה מגדולי ההלכה והעיון התלמודי שעסקו גם בקבלה [ . . . ] מצינו גם חדירה של הקבלה לסדר הלימוד, לקוריקולום, של הישיבה . תופעה זו הנה רבת משמעות, שכן היא מלמדת על תופעה מתהווה, הנעשית רווחת יותר ויותר במאות הט"ז והי"ז [ . . . ] הישיבה "הקבלית" הינה סנונית לתופעה, שרק במאה השבע-עשרה הופכת 57 להיות סדר קבוע ומקובל בתפוצות הגולה ובארץ ישראל . אפשר שהפצת רעיונות קבליים בתוך הישיבה, גם לתלמידים שאינם יחידי סגולה, צמחה מן הרצון לתת מסגרת אלטרנטיבית ללומדים הצעירים שייתכן שהיו נמשכים אחר הפילוסופיה — כמו שתיאר ר' אברהם בן ר' אליעזר הלוי שנמשך אחר ר' יצחק ג'אקון וזה "הצילו" מעולם הפילוסופיה והביאו אל עולם הקבלה, אף שהיה עדיין נער . תלמידים אלו, גם אם לא נועדו לגדולות, בוודאי פיתחו אוריינטציה קבלית ואנטי פילוסופית, כמו שאפשר להתרשם מדרשותיו של ר' יוסף גרסון שהחזיק במשנה ברורה כנגד הפילוסופיה ובעד הקבלה ואותה תיאר כמדרגה גבוהה מן המדרגות 58 האחרות . ישיבתו של ר' שמואל פרנקו הייתה כנראה גם מוקד להעתקת חיבורים בקבלה, ומעידים על כך שני קולופונים שהועתקו בישיבתו שבפרומישטה . שנ...
אל הספר