הוויית הלימוד הפילוסופי

891׀חכמי ספרד בעין הסערה גרמו ליחס עוין או לפחות ליחס אמביוולנטי להסתייעות בכלים אלו . דוגמה ליחס עוין אפשר למצוא גם בדברים שכתב ר' יצחק פולקר בספרו "עזר הדת" : ואמנם המתפלספים אשר דעותיהם כקש לפני רוח נדפים והתושיה ממרחק צופים, והם השומעים מפי הפילוסוף ספורים, ואינם למודים ממנו כי אם ראשי דברים, אף כי אם המה נערים בלתי מיוסרים, הן הם הכופרים הסכלים הארורים . כי כשיתחילו להגות בהגיון, יעלה בדעתם שטות ושגיון, בחשבם כי תנאי ההיקש בדת מוצרכים, ואליה נערכים, ולא ידעו כי חומריה וחומרי התושיה משונים . אלה הכרחיים ואלה באפשריים נמנים . גם צורות ההקשים שונות, בדרכי התבונות, אלה בדרכי המופת המוחלט נכונות, ואלה לתנאים ההם בלתי פונות . והסכלים האלה יחזו ויתמהו, כי לא ידעו מה הוא, אנן בדידן ואינהו בדידהו, כי תורתנו המקודשת בשלוש עשרה מדות בלבד נדרשת . ועל זה ילעיגו על דתינו ויטיחו דברים כלפי חכמינו, ולכן יודחו מקהל ה' ויגורשו ויעקרו מהבל וישורשו, בשלח יעבורו ויגועשו, ויחרב 234 כחרש כחם וייבשו . כי הם הוציאו דבות על התושיה, מלכה יפפיה, רבתי עליליה . עדותו של ר"י פולקר מלמדת כי בתקופתו הייתה הכנסת ת...  אל הספר
מוסד ביאליק