לימוד בגיל הרך׀ 51 נהגו ללמד את הנערים משניות כדי להרגילם לתורה שבעל פה ולהקנות להם בה ידע . 124 הסתפקו בלימוד מלמדי התינוקות החלו ללמד את הילדים את המסכתות הקלות, לא מעמיק והדגישו את חשיבות גריסתן וידיעתן בעל פה קודם שהם עוברים ללמוד גמרא . כך כותב על לימוד המשנה בקרב צאצאי המגורשים ר' משה אבן מכיר : אחר שהשלים י' שנים ונכנס בשנת י"א יש לו לעסוק במשנ' [ ה ] , ולאביו להשתדל עמו על כך, והענין הוא כי גירסא דינקותא היא מתקיימת וגם כי יזקין לא יסור ממנ' [ ה ] . ומשום הכי לא הטריחו לו לעסק בענין ההבנה והעיון כל זמן שהוא קטן וששכלו עדיין לא נתיישב [ . . . ] אבל הטריחוהו לעסק במקרא ובמשנה, גרסא לבד, שתתקיים לו לעת הצורך, ואין אנו חוששין מן ההבנה ד"לגרוס איניש והדר ליסבר" . ונתנו לו זמן ה' שנים — משום דקים להו דבזמן ה' שנים אלו יוכל לגרוס אותה גירסא נאה ויפה ע"פ [ על פה ] , עד שלא יצטרך אחרי זאת כי אם לעבור אותה מזמן לזמן [ . . . ] ונתנו לו זמן חמשה שנים עד ט"ו — דבזמן הזה יוכל להשיג ש"ס משנה, הסדרים העשוקים [ צ"ל העמוקים ] סדר לשנה, והאחר [ סדר טהרות ] 125 לח' חדשים, ודי לו בזה . לתלמידים שיו...
אל הספר