דקדוק

לימוד בגיל הרך׀ 45 100 אלא אמצעי הכרחי אך המדקדקים בתקופת "תור הזהב" לא שמו את הדקדוק עיקר, 101 גם פרופיט דוראן, שביקר את אנשי קצוב שמידת העיסוק בו תלויה באומדן דעת . 102 נקט גישה זו : דורו על שמיעטו בעיסוקם בתחום, ומה שאומר הנה [ בעניין הדקדוק ] באין ספק כבר השיגו אותו הראשונים [ . . . ] כהחכם ראש המדקדקים ר' יהודה בן דוד פאסי [ . . . ] רבי יונה בן גנאח [ . . . ] רבי אברהם אבן עז [ ר ] א [ . . . ] שמואל בן בנשת ז"ל ויהיה מה שאומר לקוח מדבריהם בקיצור והעברה מבלתי שאחטיא דבר במכוון לפי מחשבתי לפי שהם עשו בכל זה חבורים ארוכים יצטרך בחקירתם זמן ארוך והרבות העסק בחכמה זו ולכלות בה הימים הוא דבר שאין בו מועיל אחר ידיעת שרשיה ועקריה העוזרים בהבנת ספרי הקדש אשר 103 בהבנתם מן העומק שיעור רב והפירושים עליהם נעדרו מאתנו . 104 כך אצל ר' מתתיה היצהרי, שעיקר גישה זו חוזרת אצל עוד חכמים בני התקופה . עסקם בלמוד, לא ידברו בלשון העברי לבד אבל יחברו אליו לשון עם ועם" ( דוראן, מעשה אפד, עמ' 39 ) . 100 כך, למשל, ראב"ע : "והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו, לקרות ספרי ר' יהוד...  אל הספר