4. לקחים מתוכנית אפולו: הזינוק לירח כמדריך לשינוי

96 | כלכלת משימה את מעברן של ערים ברחבי העולם אל עבר עתיד ירוק . ישנן דוגמאות רבות שבכוחן להזכיר לנו — אם רק נבחן אותן בלי הטיות ובלי סינונים מיותרים — מה המשמעות של הצבת שאפתנות בלב פעולת הממשל . השאיפה של ממשלה אמורה להיות להניע זרזים לשינוי ברחבי החברה כולה . לשם כך היא נדרשת בין היתר לשמש שותף טוב יותר למגזר העסקי — ולסייע בהכוונת השינוי הדרוש כדי לעמוד באתגרים הניצבים בפני החברה . זאת, תוך שהיא מציעה תגמול ברור לעסקים שמוכנים לעזור ״לגרום לזה לקרות״ ומכניסה יד לכיס כדי לממן השקעות בסיכון גבוה בשלבים ראשוניים, קרי, השקעות שעסקים נוטים להימנע מהן . בכך שתיטול סיכונים כאלה, הממשלה תזכה להכרה כמשקיע פעיל ולא רק כ״מַלווה מוצא אחרון״, ותגייס תמיכה ציבורית לשותפות שלה בתגמולים . לא מדובר בחלומות באספמיה . כל זה כבר קרה בעבר . האופן שבו הממשל הוביל את תוכנית אפולו היה רחוק להדהים מן האופן שבו נהוג לחשוב כיום על תפקיד הממשל בכלכלה — תפיסה שהותירה אותנו בלי כלים כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר של תקופתנו . המגזר הציבורי הציב לעצמו מטרה שעד אז איש כמעט לא העלה על דעתו, למעט כותבי מדע-בד...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד