מיתוס 1: עסקים יוצרים ערך ונוטלים סיכונים; ממשלות רק מאפשרות ומפחיתות סיכון

3 . תיאוריה גרועה, פרקטיקה גרועה : חמישה מיתוסים שפוגעים בקדמה | 63 ערך, אז הוא לא צריך להשקיע ביכולות שלו — ובכללן ניהול אסטרטגי, תורת ההחלטות והתנהגות ארגונית — וכל זאת, בשעה שאפילו אוניברסיטאות ( שלא תמיד נחשבות מופת ליעילות ) מלמדות מנהלים את הנושאים הללו . למעשה, במקום למצוא דרכים לפעול באופן אקטיבי ביחד עם המגזר העסקי בנוגע לבעיות ציבוריות, בסופו של דבר המגזר הציבורי לעתים קרובות מפריט משימות ומוציא חוזים ציבוריים למיקור-חוץ ; הוא עושה זאת בתקווה לחסוך כסף ובהתבסס על האמונה השגויה לא פעם שלפיה המגזר הפרטי יעיל יותר, אף שבמציאות המטרה שלו היא רווח . במקום להשיג את מטרותיה, האידיאולוגיה הזו של הפרטה ומיקור-חוץ הובילה לעלויות גבוהות, לשירות לקוי, לכך שמספר מצומצם של חברות משתלט על חוזים ממשלתיים, וכן לחוזים שפעמים רבות מותירים את משלמי המיסים עם הסיכונים במקום שהחברות הפרטיות הן שיישאו בהם ; כפי שנראה כשנגיע למיתוס 4 , התוצאה היא שהסיכונים נותרים ציבוריים בעוד הרווחים עוברים לידיים פרטיות . הצד השני של המטבע האידיאולוגי הזה הוא האמונה שרק המגזר העסקי יוצר ערך . על פי תפיסה זו, יזמים...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד