160 גדעון אלעזר נוגע ביותר לטבעיות האנושית . קשה להתווכח עם האמת שבטענה יסודית זאת – גם בתורה מצוות ההתרבות מופיעה עוד בספר בראשית וקודמת למעמד הר סיני ולקבלת המצוות . באופן דומה, הרב קוק מציין כי התאווה המינית חזקה כל כך בדיוק משום שהיא נוגעת ביסוד ההמשכיות האנושי, החורג מגבולות הפרטי והמצומצם : עיקר תיקון פגם הברית הוא קידוש הרצון והארתו הברורה, עד שהרצון היותר חזק מצד הטבע הגופני, שיש לו שורש בקדושה חזק מאוד מפני הופעת החיים שבו, שהוא הרצון של נטיית המין, אור הקדושה שופע בו כל כך עד שהצד הקדוש שבו הוא הרודה בחיים וממשיך את פעולתו והופעתו ( קוק תשמ"ה, ג', שער דרך הקודש, ל"ו ) . בניגוד לקלקול העמוק של חלק מן הכיתות הקודמות, המסקנות של כת יישוב העולם אינן שליליות בעיקרן – הרצון להתרבות מתורגם להערצת היופי בדמות אישה יפת תואר . גם כאן הבעיה נעוצה בבלבול בין עיקר לטפל או בין פנים לחוץ : הערצת היופי החיצוני הופכת למטרה בפני עצמה, והפנימיות שמאחוריה נשמטת . אם ניתן את דעתנו לתעשיית היופי העכשווית, נראה שבניגוד לתפיסת העולם של הכת, שעל פיה היופי מוביל להולדה וליישוב העולם, הרי שבימינו האסתט...
אל הספר