154 גדעון אלעזר תהיה כלל . לטענתו של הבית יעקב, מעשה שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים הוא מעין אקט של החצנה שבו הרצון האובדני מזוהה ונשלח לאבדון . וכי יש רוצח אביר לב וכעסן מזה, שיהרג את אביו ואמו . האיש הזה השיג את התכלית . במקביל, מעשה הרציחה מדגיש את עוצמתו של הפרט ואת בדידותו המזהרת ורבת העוצמה . הוא מבטא את יכולתו של האדם לזכות בעוצמה על ידי הפיכתו לבלתי תלוי לחלוטין בעבר ובקשרי החברה והמוסר . ברמה הבסיסית יותר, הדברים האלה נוגעים בתכונה אנושית לא יפה במיוחד אך נפוצה מאוד – ההתייחסות לאלימות כאל בידור . תעשיית הבידור האלים מספקת מצרך חשוב : היא מאפשרת לנו להשתעשע בחלום האנרכיסטי, שבו אנחנו משילים מעלינו את שלשלאות המוסר והתרבות ופונים לצד מסוים של המציאות "האמיתית" שלנו : לטבענו החייתי והבלתי מוכנע . כך, גם כשהמעשה האלים מוקע ברמה החברתית, הוא עדיין נתפס כמעשה של עוצמה וחופש, כפי שניכר מן האלימות האינסופית שאנו צורכים במוצרי התרבות שלנו . השגת התכלית היא אם כן עמידה מול המציאות האנושית ובעיקר מול הפחד האנושי ממוות . המלך הרוצח מוכתר בכותרת "אביר לב", כלומר אדם שיכול לעמוד בפני הלב...
אל הספר