152 גדעון אלעזר האמת היא הפוכה בתכלית – הכבוד האמיתי מתבטא בענווה ובהתבטלות מול האמת . הכבוד המזויף המועלה כאן על נס, לא רק שהוא מוטעה, אלא שהוא עצמו מסתיר את האמת, כמו מלבוש המסתיר את לובשו . על מידת הגאווה נאמר "אין אני והוא יכולים לדור באותו עולם" ( סוטה ה' ע"א ) . כלומר, אדם שמלא בישות עצמו אינו מסוגל לתת מקום למה שמחוץ לאני שלו . הכעס במובן זה הוא תוצר לוואי מובהק של הגאווה – הוא נוצר מכך שאדם משוכנע שהוא זה שבורא את עולמו ומסרב לקבל את מה שלא 16 מסתדר על פי רצונו . הצורה הנלעגת של כת הכבוד היא טרגית – מי שנתפס כבעל הכבוד איננו הכללי ביותר, זה שמלא את כל הארץ, אלא המצומצם ביותר, שכל העולם נתפס בעיניו ככלי לסיפוק רצונותיו הפרטיים . עם זאת, עצם ההיפוך, יש בו כדי לעודד, משום שהוא מרמז על האמת : הדמיון בין בן האדם לקוף מעורר מידה מסוימת של השתאות, והצחוק שנוצר על ידי החיקוי עשוי להוביל גם למחשבות על המקור . כאמור, מלך כת הכבוד הוא צועני, נווד בעולם . ראוי לציין שבתקופתו של ר' נחמן, הצועני נתפס לרוב כבעל מעמד נמוך במיוחד בסולם החברתי הכללי, עובדה שהופכת את "מלוכתו" לאירונית במיוחד, אבל...
אל הספר