105 מדינת הממון : כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה שמחליף בין האמצעי ( הכסף ככלי לחמלה ) למטרה ( צבירת הון ו"גידולו" ) . ועל כן אסור לקבל ממנו ריבית כי אסור לקבל שום רווח ופירות מן החוב . כי החוב הוא בחינת עבודה זרה שאין בה שום רווח ופירות . כי אל אחר אסתריס ולא עביד פירין [ אל אחר הוא סריס ולא עושה פירות ] ( ליקוטי הלכות , שטרנהרץ תשמ"ד, הלכות ריבית ב' ) . בעולם שבו אנחנו חיים, אי ההצלחה נחשבת סימן לנחיתות ולהפך – מי שהצליח הוא ודאי יזם גדול, בעל תושייה, אדם חסר פחד ש"עשה את זה בגדול" . על פי האתוס הפרוטסטנטי של ובר שהוזכר לעיל, מי שמצליח בעולם הזה נבחר על ידי ההשגחה, ומכאן שעצם ההצלחה מעידה על הסכמה מלמעלה למעשיו . בגלגול העכשווי של המחשבה הזו, השמיים לרוב נעדרים מן המשוואה, אבל הרעיון הבסיסי נשאר . המצליח הוא מבורך, בעל כוחות מיוחדים, אולי אפילו כוכב או אל . הביטוי לממון מרובה מונח במישור הפיזי או ליתר דיוק האנטי - פיזי . ככל שאדם הוא בעל ממון רב יותר הוא מרוחק יותר מן האדמה, מן המציאות היום - יומית והארצית . להיות מרומם מ"אוירא דהאי עלמא" זוהי הרוחניות ההפוכה של מדינת הממון ותמונת...
אל הספר