איגרת יא: שער החמישים

113 ענטציקט פון דעם געשמאקן בארשטש און געראטענע טשודע ) א נייער ווארט אנשטאט באבקע-טארט חאץ זיי זיינען ניט קיין גלייביקע אבער פון דער טשודע האלטן זיי . . . ( און שטערן מיר דאס שרייבן און איך וויל דאווקע ענדיקן היינט, א קלייניקייט הושענא רבה ! דעם גוטן קוויטל – ווי די אמאליקע ערליכע יידן פלעגן גלויבן – דעם גמר חתימה טובה האבן מיר שוין באקומען איז דארף מען האפן אז עס וועט זיין א שנת חיים ושלום מהבורשט הטעים ומהתנור 198 ) מילה חדשה המוצלח "נס" בשביל עוגת "בבקה" [ עוגת שמרים ] ; למרות שהן לא נשים מאמינות, אבל מחזיקות הן מה"נס" הזה . . . ( ומפריעות לכתיבתי ואני רוצה לסיים דווקא היום, הרי זה הושענא רבה ! את הפתקה הטובה – כפי שהיו מאמינים היהודים ההדוקים של פעם – את ה"גמר חתימה טובה" כבר קיבלנו . כעת יש לקוות שזו תהיה שנת חיים ושלום 199 ולא נדע רע . בכל העולם ויסכרו פיות משטינינו ומקטריגנו חפץ אני לרשום בקצרה מזכרונות-העבר . אני נער בן תשע שנים . יודע אני על פה כמעט את כל מסכת בבא מציעא . כל השנה נתגדלתי ונתחנכתי אצל זקני – אבי אמי ע"ה – ר' שאול המלמד המפרסם 200 הסמוכה למינסק . לימים הנוראים ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל