מספרת חוקרת המתבוננת באפיקי משנה בדרכה המחקרית

המספרת ב"אל לאה" של עמיה ליבליך 351 המספרת ערה לסגנון מחקרה הפונה לרוב לבחינתם של עניינים שונים, ובמונולוג הפנימי היא מארגנת את המשך המחקר על סמך סגנון עבודתה עד לרגע זה : "עליי להכין לעצמי עובדה למחר, כמו עקרת - בית הקונה חלה 150 לעיתים היא מעריכה לשבת . אני אוספת כיוונים שלא אאבד את הדרך" . את עבודת המחקר שלה ומתוך כך מדרבנת את עצמה : "זה טוב . זה יפה לי . 151 התחלתי כאן בסדן, ועמו גם סיימתי" . 150 שם . 151 שם, עמ' 67 . וראו גם למשל שם, עמ' 64 : "היום גזרתי על עצמי לא לקרוא בכתוב, אלא להשקיע עצמי בתמונות ולמצותן" . שם, עמ' 64 .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל