מבעים של יהדות, ציונות וישראליות ותרומתם לעיצוב זהות ב"חתונה אוסטרלית" 195 היתוך שאפיוניו מתעצבים ומשתנים ללא הרף, והיא מבטאת את עמדותיהם ותפיסותיהם של הסופרים ( לא רק ביצירותיהם הספרותיות ) . כך, ברשימתו "ארץ-מולדת" המצויה בספרו " באור התכלת העזה ", המוקדש למאמרים ולרשימות בנושאי זהות לאומית, עסק עמוס עוז בזיקה ההדוקה של המבעים השונים למקום ושזרם זה בזה : "יהדות, ציונות, ארץ- מולדת, זכות לאומית, שלום" . מכאן הגדיר את זהותו בהצהרה : "הנני יהודי ציוני . אינני נשען על הדת באומרי את הדבר הזה [ . . . ] להיות יהודי, 5 "הנני ציוני משמעו כמעט תמיד לקיים יחס נפשי אל עברם של היהודים" ; מפני שאינני רוצה להתקיים כרסיס-של-סמל בתודעתם של אחרים . לא סמל הערפד הערמומי-הגאוני-המבעית ולא סמל השה העקוד [ . . . ] על כן 6 לאחר ביקורו ביישוב עפרה כתב : "כולנו נסכיםמקומי בארץ היהודים" . בלי קושי כי הציונות פירושה שטוב לעם היהודי לשוב לארץ ישראל ורע 7 עוז שאף לחיות בארץ ישראל אך לא ראהלו להיות מפוזר בין האומות" . בשבתו בה זיקה להיסטוריה היהודית ולאידיאולוגיה שתשאף להמשיך את ממלכת דוד . אניטה שפירא עמדה על עי...
אל הספר