המספר כחלק מן המרחב הקיבוצי

פרק חמישי 178 "יושב לבדו בחדר ושוקד על שיעורי הבית או בפינת המועדון, [ . . . ] קורא את 55 "רבצנו [ . . . ] ושרנו שירי געגועים, היה הוא היחיד שלא הניח כל העיתונים", את ראשו על ברכי אחת הבנות", "קראנו לו חייזר", כינוי המציין את נבדלותו של משה בעיני הקבוצה . בסיפור "בלילה" הוא מציין ש"נינה הייתה אישה 56 צעירה שנודעה אצלנו כעומדת בתוקף על דעותיה" . המספר, הנכלל בבני הכיתה, מציין את הפעולות הנורמטיביות שהיו חלק מסדר היום בקיבוץ שעשו חברי הקבוצה לעומת משה ילד החוץ שלא נהג כחבריו . עם זאת הוא מאיר על מעלותיו של משה, כמבקש להבליט צד ייחודי בסובייקט הנתבע להתמזג עם הקבוצה, ועל כן מתוארת חריצותו של משה ועקביותו בעבודתו בענף הלול, שלא כרבים אחרים "מאיתנו" שביקשו "לעבור 57 מענף לענף" . "והיה אצלנו בקיבוץ יקהת איש אחד, צבי פרוביזור, רווק ונמוך וממצמץ כבן חמישים וחמש שאהב לבשר בשורות רעות [ . . . ] מקדים היה לקרוא את עיתון הבוקר, לפני כולנו, כדי שיוכל להופיע בכניסה לחדר האוכל ולהדהים 58 במרחב הציבורי שבו נפגשים חברי הקיבוץ שלוש פעמים ביום, אותך" . בחדר האוכל שבו הכול חשופים לעיני כול, הסובייקט מתבטל...  אל הספר