בחירתה של המספרת במושא כתיבתה

המספרת המוליכה את קולן של הדמויות הנשיות ב"אררטים" של אורה אחימאיר 85 מוחל על מי שאינו שייך למרכז, ומשמעויותיה של ה"אחרות" נקבעות על ידי מרכז זה . ה"אחר" נתפס כמתקיים מחוץ למערכת הנורמטיבית, 76 ולפיכך כמאיים, כנחות, כ"מחוץ לתחום" . המספרת אינה בת זמנה של שושאן, היא אינה בת מקהילתה ותרבותה אינה מוכרת לה . עוד הבדל הוא מצבה הכלכלי ומעמדה החברתי הגבוה של המספרת לעומת שושאן שנהפכה חסרת כל בעטיו של רצח בני עמה, רדיפתם והדרתם . המספרת היא בת לעם היהודי הנרדף שהיה בגלות אלפיים שנה וזכה להגשים חלום אבות ושב לארצו, מדינת ישראל, ואילו שושאן היא בת לעם הארמני שסולק מאדמתו בתחילת המאה העשרים ונדד באין ברירה בטורקיה ובסוריה . עם זאת לצד סיפורה של שושאן מובאים סיפורים של כמה נשים שיש ביניהם מכנה משותף כנשים . החוט השזור ביניהן הוא הדרה . הן מודרות בשל מוצאן ובשל היותן מיעוט באדמת גלות לא להן, סבתה של המספרת היהודייה בחַלַבּושושאן הארמנית שמובלת עם נשים ארמניות אחרות מטורקיה לחַלַבּ . מאפיין נוסף של הנשים המספרות הוא היותן מודרות במרחב שמרני פטריארכלי מובהק . גם המספרת בת העת המודרנית הזאת סובלת מהדר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל