המניע של המספרת למחקר על אלימות נגד נשים בשואת העם הארמני

המספרת המוליכה את קולן של הדמויות הנשיות ב"אררטים" של אורה אחימאיר 83 הגברים שבחייה של לונה מן המרחב המשפחתי שלה בהווה נזכרים ונשזרים בסיפורה, אך בשונה מהתמסרותה לנושא מחקרה הם אינם מסוגלים לחבור למלאכת הסיפור כמוה ולרוב אינם מתעניינים במעשיה ואף אינם מגלים אמפתיה לדרכה כחוקרת . אורי בעלה מרוכז בקריירה האקדמית שלו ומבטא עמדה אנטגוניסטית למשרת המחקר החדשה שהיא מקבלת על עצמה . הוא מפקפק במשרה שקיבלה כשהוא נתמך בנימוקים אקדמיים : "אני חושש לך וגם לפרויקט החדש [ . . . ] מצד אחד, אמר, יש כאן הזדמנות יפה בשבילך לפרוש כנפיים ולהיות שותפה בכירה במחקר בין-לאומי . מצד שני, ביקורת 75 קשה ונוקבת תתעורר עלייך ועל המכון" . לכן אפשר לומר שלבעלה ולבניה של לונה אין לכאורה תרומה הן לנרטיב הנחקר על ידה בהווה הן לתהליך הפנימי האישי שהיא חווה . אם כן, מדוע המספרת מרבה להתייחס אל מי מהם, בעלה, בנה הבכור ובנה הצעיר, שאינם מתייחסים אליה באופן יזום בזיקה למרחב הפרטי שלהם . וכן מדוע היא מרבה לשזור פרטים רבים מחייהם האישיים של בעלה ובניה בסיפורה על מושא מחקרה ( הכולל את הסיפור על שושאן, את הקשר עם ג'ורג', את נסי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל