השימוש בפעלים "התבוננתי" ו"התעכבתי" לביסוס תכונת המהימנות האומנותית

המספר המתבונן כסוכן חִברות בין הטקסט לנמעניו ב"בואי הרוח" של חיים סבתו 39 וָאָתוּר מַחֲבֹאִים . שָׁם דֹּם נִסְתַּכַּלְתִּי, כְּמוֹ צֹפֶה הָיִיתִי בְּעֵינוֹ שֶׁל-עוֹלָם ; שָׁם נִגְלוּ לִי חֲבֵרַי, רָזֵיהֶם קִבַּלְתִּי 22 וָאֶחְתֹּם בִּלְבָבִי הָאִלֵּם אֶת-קוֹלָם . מוטיב הצפייה המאפיין את התנהגותו של הדובר בא לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות : במשפט חיווי המציין דריכות והתרגשות כמרכיבים מהותיים ממהלכו של יצירת הקשר הוויזואלי בין הדובר לעולם המתבונן בו : "שָׁם דֹּם נִסְתַּכַּלְתִּי" ; וכן בדימוי הנלווה למשפט החיווי שמתאר את אופן הסתכלותו בעולם : "כְּמוֹ 23 צֹפֶה הָיִיתִי בְּעֵינוֹ שֶׁל-עוֹלָם" . 24 ב"בואי הרוח" הפועל "התבוננתי" מופיע בסמיכות לפועל "התעכבתי", והדבר מחזק את עניין ההתבוננות . ההתבוננות מאופיינת בזמן המתמשך 25 "בדרך התעכבתי ליד שני הפחונים הקטנים ובריכוז של המתבונן באובייקט : שהיו בשיכון עולים בית-מזמיל . התבוננתי בתור שהשתרך לפני הפחון של בכור שמכר בלוקים של קרח כשהוא חותך אותם בגרזן קטן על שקי יוטה [ . . . ] 26 ההתבוננות היא במעשה התבוננתי בלקוחות שהצטופפו בפתח הפחון" . מלאכה ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל