משה צוקרמן 596 לא ייקבע באורח כלשהו על ידי הקשריו ההיסטוריים-חברתיים-תרבותיים . ומכיוון שאישיותו של האדם מתעצבת כְּמָה שמגלם את אופני פועלו והיפעלותו מבחינה נפשית ומנטלית, אין טעם לסייג את השפעת האנרגיות הפסיכיות של האמן על יצירתו . ובכל זאת, חרף התובנות הסוגסטיביות הללו, יש לשוב ולטעון כי אין לראות בידע על אודות האמן תנאי הכרחי למגע עם יצירתו, לקליטתה ולהבנתה . אין, כמובן, פסול בידיעה כגון זו, אך בשום פנים אין להעמידה כתנאי שאי-אפשר בלעדיו . מה שניתן לדעת על היצירה, מה שניתן לפענח בה ולשאוב ממנה, קיים קודם ולפני הכול ביצירה עצמה ; ואם תנאי זה אינו מתקיים, ספק אם יש טעם רב במגע עם היצירה, ומכל מקום, מותר להניח שתוספת המידע אודות מה שמחוץ לה אין בה, במקרה מסוים זה, כדי להשביח את המגע עמה באורח מהותי . ניתן להעלות שני נימוקים מרכזיים לביסוס קביעה זו — האחד פרקטי מעיקרו, השני אימננטי לטבעה של יצירת האמנות . מצד אחד, יש להכיר בעובדה שלרוב כלל אין באפשרותנו למלא אחר הדרישה להוסיף את ידיעתנו על אודות יסודותיה ההטרונומיים של היצירה להערכת היצירה עצמה . זאת, מן הטעם הפשוט שלגבי רובם המכריע של ...
אל הספר