זיקתו של שלמה גיורא שוהם לעולם המיתוס: מקורות רעיוניים והשלכות עכשוויות

רון מרגולין 466 ב- 1938 ערב מלחמת העולם השנייה, ניכרת בכתיבתו של שוהם לאורך כל השנים . בספרו 1 מבחין שסטוב בין החשיבה היוונית המושתתת על כניעה להכרח האחרון, אתונה וירושלים , ( אננקה ביוונית ) , המתגלמת בעקרון הסיבתיות, לבין החשיבה המקראית המשתקפת יותר מכול באפשרות קיומו של הנס שובר הסיבתיות הטבעית, המהווה גם מענה אלוהי לרצונו החופשי של האדם . תפיסה זו מאדירה את עקרון הבחירה החופשית, האינדטרמיניסטי למול כוחנותה של הסיבתיות הדטרמיניסטית המרפה את כוח הרצון האישי . שסטוב חשף למעשה בספרו את שורשי ההבדל שבין הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית המשתקפת ביצירותיהם של קירקגור, דוסטוייבסקי וניטשה לבין הדטרמיניזם המדעי המושתת על הפילוסופיה האריסטוטלית והנשען כולו על הכניעה לחוקי הסיבתיות . עבודתו של שלמה שוהם בשדה הקרימינולוגיה משקפת את חוסר נכונותו כאקזיסטנציאליסט והומניסט להיכנע לחשיבה הסיבתית המוליכה להשלמה עם המניעים לסטייה החברתית ולחולשת הרצון במאבק בהשלכותיהם . במידה רבה ניתן לטעון, שהמרד שהוביל פרידריך ניטשה כנגד עריצותה של החשיבה הסיבתית מחד גיסא, והתלהבותו מחשיבותו של המיתוס במעבר מן הכאוס וחי...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים