חופש ביטוי מול "חוק ההכחשה" הפולני

מיבי מוזר ושירה בריק-חיימוביץ' 458 4 הנשיא שמגר הכיר בחיוניותו של מקור המידע לעיתונאי חרף היעדר חקיקה, וקבע ציטרין . כי עיתונות ללא מקורות מידע היא כנחל אכזב שמימיו יבשו, וחופש הפרסום והידיעה עלול להפוך לחסר משמעות . לאורך השנים חזר וביצר בית המשפט העליון את חירות הביטוי, כך גם כשנתן לכלי תקשורת בפרשת הרציקוביץ', ב- 2004 , את הלגיטימציה לנקוט לשון חריפה, 5 סטירית וציורית בביקורת על איש ציבור . לאחרונה עולות חדשות לבקרים יוזמות חקיקה שמגמתן הגבלת חופש הביטוי והמידע, מחד, ומנגד נולדו יוזמות מבורכות הבאות להרחיב את הפתח ( שזרעיו מצויים בפסיקת ארצנו ובהצעות חוק ) לסילוקן על הסף של "תביעות השתקה" ( Strategic Lawsuit – SLAPP Against Public Participation ככינוין בדוקטרינה האמריקאית ) אלו תביעות דיבה המוגשות על ידי בעלי אמצעים המשתמשים לרעה בהליך המשפטי כדי להרתיע מפני השתתפות בדיון 6 ככל שמתרבים ומונגשים אמצעי ההתבטאותהציבורי ולצמצם את החופש לביקורת לגיטימית . האישיים ומתפתחות הפלטפורמות המאפשרות לכל בעל מקלדת להעלות את ביקורתו בכיכר העיר — אנו עדים לכך שמגמת בתי המשפט בארצנו, אף שטרם נקלטה ו...  אל הספר