מתתיהו גוטרייך 272 האנשים שחיו בימי קדם הגיעו עד למקום שבו החכמה שלמה עד היכן הגיעו ? כמה מהם הבינו שבמקורו — דבר אינו קיים זהו קצה הגבול מעבר לזה לא ניתן להוסיף דבר . אחר כך היו אלה שהניחו את קיומם של הדברים אך לא תחמו בהם תחומים . אחר כך אלה שתחמו בהם תחומים אך לא הכירו ב״טוב" וב"רע" . כאשר הופיעו ה"טוב" וה"רע" — נפגמה הדרך 1 כיוון שנפגמה הדרך הופיעה ה"אהבה" . 1 המקטע שלעיל, משל צ'ואנג טסה, מופיע בתוך פרק 2 פרגמנט 7 . תרגום מסינית : יואל הופמן, "קולות האדמה" . הצעה לקריאה הרמנויטית בטקסט של צ'ואנג טסה — שפת הליצנים מהי 273 נדמה שאת הפיסקה הזו משל צ'ואנג טסה ניתן לנסח כסיפור גלגוליה של התודעה בהישתנות יחסהּלַידיעה . אבותינו הקדמונים שהגיעו למקום שבו החוכמה שלמה, הבינו שבמקורו — דבר איננו קיים ולא היה חיץ בינם לבין הידיעה הידיעה כהיות בתוכה של התנועה השלמה ללא משקיף . לא היתה להם תודעה עצמית דרכה השקיפו על עצמם לא היה להם חפץ בה ולא היה להם צורך לספר את סיפור חייהם הם ידעו עצמם בידיעה שאיננה יודעת והתקיימו בתוכה של הפליאה שאיננה מבקשת להתיר עצמה על ידי מציאת ההכרח . האם מציאת ההכרח מחי...
אל הספר