יקיר אהרונוב ואבשלום אליצור 136 במאמר זה נדבר על עוד מצב ייחודי כזה, קיצוני לא פחות, אבל כיוון שהוא נוכח בחיינו תמיד, התרגלנו אל הפלא שבו ואיננו יודעים להעריכו . המצב הזה הוא, בפשטות, אנחנו, בני האדם העדים לפלאים הללו של הטבע, וליתר דיוק : האיבר שבאמצעותו אנחנו עדים לפלאים אלה . הוא קרוי בשפת המדע "מוח", אבל לרוב נקשרת אליו מילה אחרת, פחות מדעית אך לא פחות מהותית : "נפש" . האם השניים האלה חד הם ? ואם כן, מדוע נראה הקשר ביניהם כה בעייתי ? לכאורה רחוק המוח המורכב מניסויי החשיבה של הפיזיקה בהם מעורבים מצבים פשוטים כמו חלקיק בודד או נפילה חופשית ללא חיכוך . אבל "מורכבוּת", לא פחות מ"מסה", "אנרגיה" וכדומה, גם היא גודל פיזיקלי הניתן למדידה ולכימות, ומרכיב מהותי בחישוב תהליכים רבים . המוח, למרות ממדיו הלא-מרשימים, הוא העצם המורכב ביותר הידוע לנו ביקום כולו, ובכך מציב את אחת מנקודות הקיצון של המציאות הפיזיקלית לא פחות מאשר חורים שחורים וקרני גמא . ושמא גם אנחנו נושאים איתנו מעבדה ייחודית שיכולה לשפוך אור על כמה מחידות היקום ולהוביל אל פיזיקה עמוקה ורחבה יותר מזו הקיימת כיום ? למאמר חמישה חלקים...
אל הספר