הגדולה' כבר היו כמעט אפסיות . ראוי לזכור, שעד סוף 1940 אפשר היה לצאת מפולין אילו רק היה לאן, ומארצות ה׳רייך׳ והגרורות ‑ אפילו לאחר מכן" . לאסוננו, כאשר היו אפשרויות להצלה, מנהיגי הציונות, בעיקר ממחנה העבודה ששלט בהסתדרות הציונית, לא עשו מאמץ להתריע בפני יהודי אירופה, בעיקר בפולין, על הסכנה הנוראה העומדת בפניהם, להמריץ אותם לברוח, ולתכנן בשבילם מסלולי מילוט . "רפרוף קל בעיתונות התקופה דיו ללמד", אישרה פרופ' אשכולי, "כי בידי היישוב ומוסדותיו היו ידיעות מספיקות על כיליונו של העם היהודי במזרח אירופה ברעב, במגיפות ובמעשי התעללות, ועל גבורת המחתרת החלוצית, קריאותיה לעזרה ומרירותה באין עונה, והיה ברור, שדרושים מעשי עזרה והצלה . ( אך רק ) דיונים מעטים מאוד יוחדו בלעדית למה שקרה ליהדות אירופה . "גורם נוסף לחוסר היעילות של מעט הפעולות שנעשו להצלת יהודי אירופה", אישרה אשכולי, היה "הפירוד הכרוני והמאבקים הפנימיים שאפיינו את חבורות הקנאים ששלטו בשמאל . הפירוד בשורות תנועת העבודה הציונית בלט במיוחד בפולין, שם הביא ויכוח על סמלים לאומיים ( שפת ‑ דיבור עברית או יידיש ; דגל כחול ‑ לבן או אדום, ד . ד . ...
אל הספר