בתחילת דרכו, בשנות ה ‑ 20 של המאה הקודמת, הפעיל השמאל מדיניות כלכלית אלימה נגד הערבים, כפי שעשה אף ביתר שאת נגד היהודים הבורגנים . המלחמה האלימה על עבודה עברית 'מאורגנת', והחרם על עבודה ותוצרת ערבית, החריפו מאוד את היחסים בין היהודים לערבים . הם גם תרמו לפיגור הכלכלי שנכפה על היישוב, ועוד יותר על הערבים, עקב היעדר שיתוף פעולה כלכלי בין כל תושבי הארץ, שפירותיו יכלו להיות גדולים מאוד, כפי שלמדנו מהצמיחה בכלכלה אחרי מלחמת ששת הימים, כשכוח העבודה הערבי השתלב ‑ גם אם בתנאים נחותים ‑ בכלכלת ישראל . ועידת השלום שכינס חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם הראשונה, ועידה של בעלות הברית שניצחו במלחמה הנוראה ההיא, היתה צריכה להחליט מה לעשות בשטחים הענקיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה שנשלטו על ידי האימפריה העות'מנית המובסת ( כ ‑ 8 . 1 מיליון קמ"ר ! ) . רוב השטחים היו אמורים להימסר לתושבים ולשליטים שישבו בהם, דרך מי שהיה נציגם, מלך חיג'אז, האמיר חוסיין בן עלי, שנועד למלוך, נוסף על חצי האי ערב, גם על ממלכה ערבית מאוחדת שהיתה אמורה לקום בלבנט, בשטחים שהפכו, לאחר שחזון הממלכה הערבית לא מומש, ללבנון, סוריה ועירא...
אל הספר