החלוצי כסיפור נשי ‑ לאומי משלה ; דהיינו, כפי שהיא חוותה את הנרטיב ההיסטורי של 'לבנות ולהיבנות' וכפי שהיא התנסתה בו . עם זאת, סיפור זה חושף לא רק את הזדהותה המלאה בדרך כלל עם המפעל הציוני, אלא גם את אכזבותיה ממנו ; אכזבות של מתיישבת, פועלת או חלוצה שבאה להקים מולדת ועם, ומצאה עצמה פגועה ודחויה משום שלא שיתפו אותה במפעל התחייה הלאומי, ומשום היעדר הקולגיאליות שהפגינו כלפיה מוביליו . מפעל זה ראה עצמו כמפעל גברי בלעדי, ששעתק את דפוס ההדרה ש'עזרת הנשים' סימלה, ומנע מהאישה כל סמכות מובילה בהנהגה, בדיונים, ובהחלטות לגבי הנעשה בארץ . לפיכך, אין תמה כי יצירת הנשים הולכת ומתגבשת לא רק כפסיפס של סיפורי נשים בעימות עם המציאות היומיומית ( כבנות ‑ זוג, רעיות, אמהות ונשים עובדות ) ; אלא גם כמחאה ביקורתית החותרת תחת החברה ה'מתחדשת' הזו, חברה המתעתעת במוסרהּ הכפול, הציוני והסוציאליסטי, כלפי האישה, בכך שהיא שוללת ממנה את מעמדה השוויוני ואת זכויותיה האלמנטריות" . לנשים, כמובן, נוסף קושי מיוחד הנובע מכפל התפקידים הקשה המוטל עליהן כאשר הן נדרשות לתפקד גם כאמהות וגם כעובדות . הנשים גם מופקדות על ניהול משק הב...
אל הספר