"השנים הראשונות של מדינת ישראל היו השנים המעצבות של מערכת החברה והמדינה", כתב ד"ר צבי צמרת, "תודות לאווירה אידיאולוגית קולקטיביסטית מיוחדת ששררה בחוגים בעלי השפעה . . . המדינה נשלטה בידי מפלגות ‑ שכל אחת ייצגה 'אמת' . הן קבעו בכל תחום ופלשו לכל פינה . . . 'מדינת ההסתדרות', לטוב ולרע, השתלטה על המדינה . . . מפא"י שלטה כמעט ללא מצרים . . . מערכות החינוך היו פוליטיות אידיאולוגיות . כל תהליך קליטת העלייה נעשה באורח סקטוריאלי . . . " המושבים החדשים, שנבנו לקליטת העלייה, חולקו בין המפלגות כאחוזות פאודליות לפי המפתח המפלגתי דאז . הושלטו עליהם קומיסרים מטעם, שרָדו בעולים כברונים באריסיהם, הרסו את תרבותם ואת המבנה המשפחתי שלהם, ואפילו העבירו אותם על דתם ועל מסורתם, וכפו עליהם את "דת העבודה", דת הקִדמה, לפי אמונתם . "המדיניות הזו", של השתלטות מוחלטת של המפלגה על כל מרכיבי החיים ובעיקר על הכלכלה, העיד פרופ' יונתן שפירא בספרו "עילית ללא ממשיכים" ( מ ‑ 1984 ) "גובשה על ידי ( מנהיגי השמאל, ד . ד . ) בהדרגה, בהשפעת המציאות המיוחדת אותה מצאו בארץ . ואולם, אין ספק כי קיבלה את השראתה מההשקפה שהיתה מקובל...
אל הספר