מטרה זו לא ניתן היה להגשים ביישוב על פי המרשם הסוציאליסטי ( קרי המהפכה הבולשביקית, ד . ד . ) , מאחר שהשלטון היה בידי הממשלה המנדטורית ‑ בריטית . לפיכך, החליטו ראשי מחנה העובדים על בניית משק בשליטת ההסתדרות, שיתפרס על מרחבי העשייה הכלכלית וככל שיצמח ויתפשט, כך תתרחב שליטתו על המשק כולו, ואז התוצאה הפוליטית לא תאחר לבוא . "לצורך ריכוז העשייה המשקית הקימה ההסתדרות ב ‑ 1923 את 'חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ', כדי שתהיה הבעלים של מפעלי ההסתדרות ונכסיה . הקמת משק בממדים נרחבים כאלה תבעה אמצעים רבים, שהושגו בקונגרס הציוני ב ‑ ,1913 כאשר מפלגת פועלי ציון השתלטה, בסיועו של ויצמן, על ההסתדרות הציונית העולמית . כשמפלגת פועלי ציון הפכה להיות מפא"י היא המשיכה להחזיק בשלטון בהסתדרות הציונית גם שנים רבות לאחר יסוד המדינה, וכך הצליחה להסיט את מרבית המשאבים שגייסה ההסתדרות הציונית מתרומות של עשירי היהודים לצרכיה, לבניית הכוח שהשתלט על היישוב", סיכם אברמוב . המפעל הקולקטיביסטי היה למכשלה לחקלאים ולעובדי הייצור שהועסקו בו, וההסתדרות הכשילה את שאר העובדים בישראל, שרובם משתכרים שכר עלוב עקב ...
אל הספר