גורט, המפקד העליון של חיל המשלוח, הודה ראש הממשלה בכך ש"אנחנו מבקשים מהם להקריב עצמם למעננו" . עם כניעתן הצפויה של בעלות ברית נוספות, שבו המחשבות ופנו לארצות הברית . שגריר בריטניה בוושינגטון שלח להליפקס מברק ובו הציע, "אנחנו צריכים להעביר חלק מנכסינו בעולם החדש לארצות הברית כתשלום חלקי של חוב המלחמה שלנו", משום "שהצעה כזאת מצדנו תשאיר רושם גדול על ארצות הברית ותתרום לביטחוננו" . הליפקס האמין שזו אפשרות מעניינת נוספת שכדאי לבדוק, אבל צ'רצ'יל שוב התנגד ואמר, "ארצות הברית לא סייעה לנו למעשה במאומה במלחמה, ועכשיו, כשנוכחו לדעת שם עד כמה גדולה הסכנה, הגישה שלהם היא שהם רוצים לשמור לעצמם, לטובת הגנתם, את כל מה שאמור לעזור לנו" . ההצעות המגוונות והמתמשכות לעסקאות ולהסכמים התישו את ראש הממשלה, והוא נעל את ישיבת הקבינט באמרו ש"יפרסם הנחיה כללית לשרים להשתמש בלשון בוטחת . הוא היה משוכנע שחלק הארי של אזרחי המדינה יסרבו לקבל אפשרות של תבוסה" . צ'רצ'יל ביקש מאיסמיי להנחות את ראשי מטות הצבא לבחון שוב "מה התחזית להמשך המלחמה אם נילחם לבדנו נגד גרמניה וקרוב לוודאי [ גם ] נגד איטליה" לפני הישיבה הבאה ....
אל הספר