צ'רצ'יל נכנס לחדר במצב רוח שתלטני . המורל הצרפתי היה נמוך במידה מייאשת, והיה עליו לפעול במהירות כדי למנוע כניעה מוחלטת . הוא שלח טלגרף לקבינט המלחמה כדי לעדכן את חבריו באווירת החרדה בפריז והדגיש "שוב את חומרתה העליונה של השעה" . הצעתו היתה, "עלינו לשגר את הטייסות שנתבקשנו לשלוח ( כלומר, שש נוספות ) כבר מחר" . הוא ביקש שיקיימו ישיבה של הקבינט בשעה 00 : 23 באותו לילה, כדי לדון בהצעה בהיעדרו, ויעדכנו אותו בהחלטתם עד חצות . האסטרטגיה הזאת נדחתה עד כה משום שהיא תחליש באופן משמעותי את הגנת בריטניה, אך פריז נותרה בלתי ‑ מוגנת כמעט לחלוטין, ולא נותרה ברירה אחרת . כעבור חצי שעה הודיע קבינט המלחמה, בטלפון, על היענותו החיובית להצעה . איסמיי זוכר : [ צ'רצ'יל היה ] מאושר שהקבינט קיבל את הצעתו כה מהר, וחשבנו שיטלפן מיד למר ריינו וימסור לו את החדשות הטובות . לא כך קרה . הוא היה נחוש לומר לו את הדברים פנים אל פנים . זה היה אופיו . כולנו מכירים את העונג הנגרם לחלק מחברינו, במיוחד לצעירים שבהם, מהצפייה בהבעות פנינו בזמן שאנחנו פותחים את המתנות שהביאו לנו . זה היה המניע של מר צ'רצ'יל באותו רגע . הוא עמד ...
אל הספר