של עצמנו, עם הסימון SB ? במשך כל שעות לפני הצהריים אנחנו יושבות במשרד . אנשי הס"ס מתעלמים מאיתנו, הם עסוקים בעצמם . בצהריים אנו חוזרות למחנה ‑ כל יחידה לפי הבלוק שלה, וכל אסירה עם התרמיל והשמיכה שלה . הנשים מבירקנאו הגיעו כבר בבוקר, ומאז הן יושבות או עומדות בחצר . האם מפנים את אושוויץ כולה ? כך זה נראה . אנחנו פונות לחדר השינה, לחברותינו . טוב היה לו היינו מסתתרות, אבל איפה ניתן להסתתר ? בדרגש ? מתחת למזרן הקש ? איזו מחשבה תמימה ! מגיעה מפקחת ועמה שני כלבים . הם מרחרחים אותנו . אין כל אפשרות להתחבא . האם הגרמנים מתכוונים לפוצץ את המחנה לפני שיעזבו אותו ? ומה עם בלוק החולים ? אין לדעת . אלה השעות האחרונות באושוויץ, ואולי גם השעות האחרונות שלנו . ההמון שהתאסף בחצר מתחיל לנוע . אומרים שלקראת המסע כל אחת מקבלת שתי כיכרות לחם, קוביית מרגרינה וקוביית סוכר . על כל קוביית סוכר מתנהל מאבק אלים . אומרים שבלוק מספר שתיים, הבלוק שלנו, יֵצא רק מחר בבוקר . משמע, שהלילה נוכל לישון במקום . אנחנו נשכבות . מהעמידה בחצר ומהפרידות הרבות אני עייפה מאוד ונרדמת מיד . אני מתעוררת לשמע צעקות ומהומה רבה . א...
אל הספר