בראשה מספר פעמים . הפלישה ! אלה חדשות מרעישות, אך מה משמעותן בשבילנו ? רעיה מעירה בקול רם : "אתם תראו, צרפת תשוחרר בקרוב" . ליאו יושב קפוא על מקומו, נבוך . אינו יודע אם עליו לשמוח אם לאו . קרוב לוודאי שבקרוב יֵצא לחופשי, ואינו רואה דבר מלבד טובתו הוא . אפילו עכשיו אינו תופס על מה אנו שמחות . הוא לבטח חושב שיצאנו מדעתנו, כי ייתכן שמהלך זה יקרב את סופנו . אבל לא לגורלנו ולא לתאי הגז נתונה מחשבתנו, כי אם למיליוני בני האדם על פני תבל, ולעולם הטוב יותר שיגיע אחרי המלחמה הזאת . אנחנו מהרהרות בעתיד שלאחר התקופה הנוראה של הטרור הנאצי, ועל מיליוני הילדים שלא ייאלצו לחזות באימי המלחמה, ילדים שאור עיניהם לעולם לא יכבה בתאי גזים . אבל במציאות אנחנו רואות מולנו את הקרמטוריום המעלה עשן ללא הרף . הפלישה מביאה איתה בשורה טובה לכולנו : קְרִיסְטָן נשלח לחזית הקרבות . חייו המופלאים באושוויץ, שם היה רשאי לרצוח בני אדם בלא לתת על כך את הדין, מגיעים לסיומם . יושם קץ להרגשתו הנהדרת לנוכח שליטתו בהמוני עבדים היודעים שבכל רגע מצוי בידיו הכוח הבלתי ‑ מוגבל לקבוע את גורלם לשבט או לחסד . הדיוקן התלוי בחדרו עם...
אל הספר