בעינינו, הבלוק שלנו נראה כמחנה נופש . לצד הכניסה מצויים שני חדרי חולים, ומעבר להם חדר רחצה רחב ידיים . בצדו השני של המסדרון נמצא חדר העבודה של המפקחות, ומעבר לו ניצבת דלת זכוכית וחדר האוכל . לנוכח הרעב התמידי שלנו, כשהאוכל היחיד המוגש לנו הוא פרוסות קטנות של לחם וסלק בהמות, המונח "חדר אוכל" כמו לקוח מעולם אחר . אבל זו המציאות . זהו אולם גדול, דומה בגודלו לחדר השינה שלנו בבניין המטה, ובו שולחנות וכיסאות . מהמסדרון מובילות מדרגות למרתף, המשמש לאחסון ביגוד עליון . יש בו אפילו מתלים . בקצה המסדרון נמצא חדר המדרגות העולות לקומה הראשונה, מקום מגוריה של זקנת הבלוק . בצד שמאל נמצאים חדרי השינה של נשות קבוצות הקומנדו העובדות בבניין המטה, ובצד ימין חדר השינה של העובדות במשרדים . שביל רחב מפריד בין שתי שורות הדרגשים . ופלא פלאים : החלונות הגדולים בחדר השינה אינם מסורגים ואפשר לפתוח אותם ולהסתכל מבעדם החוצה, למרות שבחוץ אין רואים דבר מלבד לבנים אדומות וקרקע לא מעובדת . ומרחוק מבליחים אורותיה של בירקנאו . בבניין זה מתגוררות כשלוש מאות נשים . על אף היותנו אסירות, אנחנו חיות בתנאים מעט יותר טובים מאל...
אל הספר