אפילוג

שמרה את מערכת החינוך פתוחה בעלויות בריאותיות שוליות . ישראל העדיפה כנראה את הבריאות , אך שילמה מחיר נורא בכל הפרמטרים , כולל בבריאות . באגדה שלנו הנסיכים נהפכו לעכברים משובטים , ולא להפך . באירוע הקורונה גם אכלנו את הדגים הסרוחים וגם גורשנו מהעיר . הפסדנו בגדול גם בכלכלה , גם בחינוך , גם בזכויות הפרט וגם בערכים החברתיים . כל זה מאחר שלא גיבשנו אסטרטגיה שלמה עם סדרי עדיפות , יעדים ומטרות . היתה אמנם דרך , אך השתרכנו בשביל עפר לא סלול , מלא מהמורות , עקלקל ומזגזג . היו ועדות חריגים , אך היו יותר יוצאים מן הכלל מאשר הכלל , כך שלמעשה ההפרה נהפכה לנורמה . בעקבות הקורונה , העולם כולו השתנה . רבים הלכו לעולמם , חלק מהנדבקים יישארו נכים בגוף ורבים עוד יותר ייוותרו פגועים בנפשם במידה כזאת או אחרת . פערי החינוך שנוצרו בלתי - ניתנים לסגירה עבור דור שלם . כמובן , כמו תמיד , החמאה אינה מרוחה בצד של מעוטי היכולת , והללו ייאלצו להמשיך לאכול את הקלי היבש והשרוף . הגירעונות שנוצרו ילוו את המדינה במשך עשרות שנים , ורבים שנפלו כלכלית לא יקומו עוד . רבים כבר כמעט שכחו מהי עבודה , ולא נעשה מספיק כדי להזכיר...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)