את המיקרוסקופ הבא שהיה כמעט רק שלי , קיבלתי בהשאלה לשנתיים , בשנה השנייה ללימודי בפקולטה לרפואה שבירושלים , הפעם בלי כלים נלווים . המיקרוסקופ היה ארוז במנשא עץ גדול ומרשים והגיע יחד עם קופסת עץ דמוית קופסת סיגרים , שבה חתכי רקמה אנושית צבועים ומקובעים בין לוחות זכוכית . בשנה השנייה למדנו חתכים של רקמות בריאות , ובשנה השלישית , בזמן לימודי הפתולוגיה , למדנו חתכים מרקמות חולות . הפעם לא נדרשתי למנורת שולחן מאחר שלמיקרוסקופ היה מקור אור עצמאי משלו . את המיקרוסקופ הבא , כולו שלי , קיבלתי כשהייתי כבר בעמדת ניהול בכירה בבית החולים . המכשיר התקבל יותר כפריט קישוט מתוחכם למשרד של רופא מנהל . היה זה מיקרוסקופ ישן קלאסי שהוצא משירות אף שהיה תקין , וזאת לטובת דור חדשני יותר המצויד בעיניות כפולות . כך חולפת לה תהילת עולם , מיקרוסקופ הולך ומיקרוסקופ בא , דור הולך ודור בא , ורק קבוצה קטנה מותירה חותם מדעי . במיקרוסקופ אלקטרונים אישי , שהראשון מסוגו נבנה בשנת ,1931 לא זכיתי מעולם , אך תמונתו המעובדת של וירוס הקורונה הזעיר יכולה להיראות רק במיקרוסקופ האלקטרונים . תמונת הקלסתרון של הווירוס המחסן לקורונ...
אל הספר