על פי ז'אן פיאז'ה, הידע נכון ותקף לפי הצרכים המתמטיים והפיזיקליים של הילד, המייצגים באופן מטפורי את השילוב הקוגניטיבי ‑ הרגשי בהתפתחותו של הילד . כל תקופה בהתפתחותו של הילד מתאפיינת באפיסטמולוגיה שונה כלפי העולם . בדומה לכך, אפשר להציג את גישתו של קלוד לוי ‑ שטראוס לגבי ראיית האדם הפרימיטיבי כפרימיטיבי, ולפיה לחשיבה הפרימיטיבית יש כביכול היגיון פנימי לגיטימי ותקף לא פחות מאשר לחשיבה המודרנית . לכאורה, אפשר לטעון שהנאורות החדשה חוזרת לסיסמת הפוסטמודרניסטים בהקשר לפרדיגמות שונות, ולפיה אין גבוה ואין נמוך, אין טוב ואין רע ; אך אין הדבר כך . הנאורות החדשה מבוססת על האפיסטמולוגיה החדשה הגורסת שכדי לגבש את הידע הקונקרטי הנחוץ לקיומם של החי והאדם, יש צורך בשילוב ההכרחי בין האמפירי לרציונלי, כלומר, בין איסוף המידע באמצעות החושים לבין ארגונו באמצעות הרציו המפרש . לכן, הנאורות החדשה חולקת על הפוסטמודרניזם, הפוסל את קיומה של כל פרדיגמה אפיסטמולוגית, וטוענת שיש צורך בטיפוסים אידיאליים אפיסטמולוגיים שישמשו כסרגלי מדידה מארגנים של עולם התופעות האמפירי, הכאוטי והפלואידי . הידע המתגבש אצל החי ואצל האד...
אל הספר