המתבטאת בתחקיר שהמאבחן מבצע לגבי עברו הביוגרפי וההתפתחותי של המטופל . המקור השני הוא בדיקות מעבדתיות המבוצעות כהשלמה לאבחון הקליני, בדומה לתהליך המקובל בשדה הרפואה . בפסיכולוגיה, הבדיקות המעבדתיות הן למעשה אבחונים פסיכולוגיים לגבי למטופל, הנעשים בד בבד עם הריאיון הקליני . האבחונים הפסיכולוגיים מבוססים על סוללת מבחנים, ובכללם מבחנים השלכתיים ( מבחן רורשאך, מבחן ציור אדם, מבחן התפסת נושא [ TAT ] , ומבחן גרפו ‑ מוטורי המכונה בנדר ‑ גשטאלט ) , וכן על מבחן אינטליגנציה המכונה מבחן וקסלר . במחקר זה, אנו מתעלמים משני מקורות מידע אלה, מכיוון שהקלסיפיקציה הפסיכיאטרית מבוססת אך ורק על המופע הקליני הנגלה לעין של סימפטומים וסימנים המשתנים במהלך הזמן, ואין היא מבוססת על מידע המסתמך על סוללת 414 אין עוררין על כך ששני מקורות המבחנים ועל אנמנזה לגבי עברו של החולה . מידע אלה - ממצאי המבחנים הפסיכולוגיים והאנמנזה - משפיעים על קבלת ההחלטות של המאבחן, אך במחקרנו אנו נדרשים להתעלם מהם ולהסתפק רק במידע הקליני המרכיב את הקלסיפיקציה הפסיכיאטרית . התכלית הפרגמטית : מטרת האבחון הפסיכולוגי בפרק הקודם הצגנו טענה ו...
אל הספר