בין תמונת העולם של הקורא לבין המידע הטמון בטקסט . בשלב זה מתחוללת טרנספורמציה כפולה בין השקפת העולם הדוגמטית של הקורא, כפי שזאת התאפיינה בשלב הראשון ( שלב הפיצול ) , לבין מתן פרשנות אקטיבית של הקורא לתוכנו של הטקסט . הפרדיגמה שמתגבשת איננה שלמה, מכיוון שעדיין קיימים אי ‑ הלימה וחוסר התאמה מסוימים בין השקפת העולם של הקורא לתכנים של גוף הידע המאפיין את הטקסט . שלב המיזוג בשלב השלישי, שלב המיזוג, מתרחשת יצירת סינתזה חדשה בין הקורא לבין הטקסט . נוצרת דיאלקטיקה "קונסטרוקטיביסטית", בלשונו של פיאז'ה, בין הסכֶמה התיאורטית שבאמתחתו של הקורא לבין אמיתוֹת גוף הידע שמאפיינות את הטקסט . התהליך נוצר קוגניטיבית באמצעות "עיוותים קוגניטיביים" שמגמתם "לסגור תבנית", בשפת 410 ואולם אין מדובר בסגירת תבנית באופן מלא, מן התבנית הרעה לעברהגשטאלט . התבנית הטובה, אלא ביצירת עיוותים אינפורמטיביים הן בטקסט והן בפרדיגמה של הקורא, כדי לאפשר את יצירת "המרחב השלישי", בלשונו של הומי באבא, במטרה להמס את "הקטבים הבינריים" ( של הקורא, מצד אחד, ושל הטקסט, מצד שני ) . המרחב השלישי ממוסס את הקטבים הבינריים באמצעות תרגום הדד...
אל הספר