פרק 7 הארכיטיפ כסטרוקטורה

מושג הארכיטיפ על פי יונג ואפלטון מושג הארכיטיפ נטבע בזיכרון הקולקטיבי התרבותי בהתבסס על משנתו של קרל גוסטב יונג . יונג חלק על משנתו של מורו זיגמונד פרויד וטען כי התת ‑ הכרה של האדם אינה רק פרי של התנסות ולמידת העבר באופן אישי וסובייקטיבי, ותו לא ; התת ‑ הכרה מבוססת גם על ארכיטיפים תורשתיים שעוברים מדור לדור . יונג הצהיר שהוא הושפע ממושג האידיאה של אפלטון בגיבוש רעיון הארכיטיפ, אך לא הרחיב את הדיון בחקר תורת האידיאות של אפלטון, והתמקד בַּתת ‑ הכרה הקולקטיבית שעוברת אצל האדם, כפרט וכקבוצה, באופן תורשתי . האדם, כפרט או כקבוצה, עשוי להתאפיין בארכיטיפ אחד או יותר . יונג הציג כמה וכמה ארכיטיפים, ובכללם : ארכיטיפ האנימה והאנימוס ( הנשי והגברי ) , ארכיטיפ הזקן החכם, ארכיטיפ האם הגדולה ( ארכיטיפ שנחקר ופותח על ידי תלמידו של יונג, אריך נוימן ) , ארכיטיפ הגיבור, ארכיטיפ המנדלה, ארכיטיפ הצל, ועוד . אפלטון הציג את הארכיטיפים על בסיס תורת האידיאות שלו, כמייצגים סטרוקטורות מטפיזיות המתקיימות בצורה אוטונומית, ללא תלות בחומר . אפלטון טען שהאידיאות אוכפות את השפעתן על החומר במטרה להפוך אותו מחומר אמורפי...  אל הספר