במצוות השלטון העות'מאני, שחשש משיתוף פעולה בין היישוב היהודי לצבא הוד מלכותו ומהפלישה הבריטית שבפתח . בהיותו בן שלוש החל יוסף את לימודיו במאה שערים, ב״חדר״ של "תפארת צבי", המסונפת לישיבת "עץ חיים היוקרתית" . לעתים קרובות היה הרב מכה בסרגלו על ישבני תלמידיו החשופים ומאיים עליהם שיישלחו למרתף, שם ישנו "אלפנט", פיל . מהחדר עבר לתלמוד תורה ומשם לישיבת חברון . בגיל 13 התערערה אמונתו . זה היה בסמוך להיותו בר מצווה לאחר שננזף על ידי רב בית הכנסת על "חטאו" ‑ הוא מניח את התפילין על יד שמאל . הרב התעקש שיניח על יד ימין, ויוסף סירב . חוסר הרגישות לרגשותיו והמזג הפולחני הנוקשה של הרב הרחיקו את יוסף מהאמונה, אבל לא מההערכה הרבה למורשת האינטלקטואלית והמוסרית של היהדות, שבה המשיך להתעמק עד לימיו האחרונים . חוזר בשאלה, משתלט על העבריתחוזר בשאלה, משתלט על העברית מישיבת חברון, במסגרת החזרה בשאלה, עבר יוסף למסגרת חינוך חילונית, הגימנסיה כרמיה, מיסודהּ של רשת "כל ישראל חברים", ששכנה בשוק מחנה יהודה . מעבר זה מהחינוך הדתי חסר לימודי היסוד הבסיסיים לגימנסיה לא היה קל, במיוחד בתחום השפה . עד אז למד יוסף בייד...
אל הספר