העיקרי בתחום התנאים הספציפיים של הסכמי קמפדיוויד היה מפני מתן לגיטימציה לאומיתפלסטינית להסדר, עלידי גורם פלסטיני שייבחר בגדה וברצועה, בלא שאש''פ יכתיב את הרכבו ומדיניותו . קלףהמיקוח העיקרי של הארגון לשיחרור פלסטין היה הצורך באישורו לכל הסדר ערבי עם ישראל . הנהגה פלסטינית נבחרת בשטחים איימה לעקוף את הצורך הזה, שנגזר ממעמדו של אש"פ בנציגלגיטימי בלעדי של העם הפלסטיני ושל תביעותיו הלאומיות . תהליך כזה עלול היה לדחוק את הנהגתו המוכרת של אש"פ ממרכז הבמה . מבחינתו של מימשל קרטר ) שלחץ בקמפדיוויד למתן מעמד של וטו לנציגים לאומייםפלסטיניים, במגמה של כינון עובר למדינה פלסטינית ( ומבחינתה של ישראל ) שחששה מן המגמה הזו ( , היה הגורם שהיה עשוי להשתלט על הגדה : "אש"פ" . מבחינתם של ערפאת ושל חבריו להנהגת אש"פ היה זה מושג כללי מדי . לדידם צריך היה להבטיח לא רק שהמגמה הלאומיתהפלסטינית תהיה דומיננטית, אלא גם שהפלסטינים בגדה ומנהיגיהם לא ינותקו מן התנועה הלאומית הכלל פלסטינית, ואחרון חביב שמנהיגי הפת"ח, שבראש אש"פ, ורק הם, יעמדו בראש . השאלה לא היתה אישית בלבד ) אם כי גם שיקול לגיטימי זה מילא ...
אל הספר