ב. תגובתו של אש"פ

דברו, על סף דיכוי אש"פ בבירות והכפפתו לתכתיביה של דמשק . מכל אלה נגזר הצורך במאמץ עליון לא להגיע ביחסים עם מצרים לקרע מלא . ערפאת הכיר את הזירה המצרית די כדי לדעת כי אין סיכוי של ממש לבודד את סאדאת בארצו שלו ) כדרך שניתן היה, בתקופה מסוימת, לעשות למלך חוסין ( . ערפאת קיווה כי קשיחותה של ישראל ולחציהם של הערבים יקהו את עוקצה של המדיניות המצרית החדשה, ויצא מגדרו במאמץ להותיר לסאדאת דרך נסיגה . רק כאשר הגיעו ישראל ומצרים להסדר ­ בהסכמי קמפ­דיוויד ­ לא ניתן היה עוד לעצור את העימות . גם אז טרח ערפאת לוודא שלא כל הגשרים יישרפו . זהירותם של ערפאת ומקורביו לא חלה, כמובן, על אותם גורמים באש''פ ששירתו מלכתחילה את האינטרסים של סוריה ושל מדינות אחרות; אלה שלא ראו צורך חיוני במעמדה המאזן של מצרים, שמלכתחילה לא בנו על גיוס המדיניות האמריקנית לעזרת אש"פ, היו חופשיים לכלות את זעמם בסאדאת ולהתפקד במחנה שהוקיע את מצרים ופעל לסילוקה מן המערכת הבינערבית . עד קמפ­דיוויד השתקף ההבדל ביעדיהם של שני המחנות באש''פ בפער בין המהלכים הפומביים של המחנה הרדיקאלי לבין צעדים שקטים והימנעויות מחושבות היטב של ערפאת ואנ...  אל הספר