א. הדיון הציבורי

זו, וגרם לסערה בממשלת הליכוד הלאומי . " בשלהי 1970 היה לראש הממשלה גולדה מאיר חופש תימרון פוליטי­פנימי נרחב יותר ­ לאחר שגח"ל פרשה מממשלת הליכוד הלאומי באוגוסט . באותו שלב התפתחה גם מוטיבציה מדינית מגובשת יותר ­ האיום הפלסטיני הדאיג גם את ישראל, והמלך הוכיח את יכולתו להתמודד עמו בהצלחה . ישראל כבר החלה להמר, בהקשר רתב יותר, על הקלף הירדני משסייעה לחוםין להתמודד עם הסכנה הסורית ) ר' להלן ( . בשלב הזה עדיין לא אמרה ראש הממשלה, גולדה מאיר, בפירוש ובפומבי כי היא מחייבת מסירת הגדה, ברובה, לירדן, אך רמזה בבירור כי ישראל מעוניינת לצאת מחלקיה המאוכלסים . רק ירדן היתה מועמדת לקבלם . גולדה מאיר אמרה בסוף ספטמבר 1970 : " . . . הגבול המזרחי לא יכול להיות מה שהיה . לגבי הגדה אין ספק שחלקה חייב להישאר אצלנו . הירדן מוכרח להיות גבול ביטחון . אבל יש חלקים שעליהם אפשר להתמקח . יש בעיה של מקומות מאוכלסים . השטחים יקרים לעם היהודי, אבל הם מאוכלסים, ואינני מתכוונת כאן לעזה . " 18 נעבור חודשים מספר, במרס ,1971 כבר דיברה גולדה מאיר במונחים יותר ספציפיים; היא אמרה כי ישראל צריכה להימצא על הירדן, ואולי גם על ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן